זן ואמנות הרעיון לסטארט-אפ

רעיונות לסטארט-אפ

נכון שכל יזם היה רוצה למצוא בקלות יופי של רעיון לסטארט אפ?

הביצוע (execution) של מיזם חדש הינו כמובן בעל חשיבות קריטית; אך רעיונות מצוינים חשובים באותה מידה: הרי ברור שיזמים לא יצליחו להשיג מימון מאנג'לים או קרנות לרעיונות חלשים.

העלאת רעיונות הינה משימה קלה עבור אנשים מסוימים; לעומת זאת, הגיית יוזמות מעולות המצדיקות שנים של עבודה קשה והשקעה כספית, הינה אתגר שונה לגמרי. עם זאת, יש דרכים להפוך זאת למשימה אפשרית.

פול גרהאם פרסם לאחרונה מאמר מצוין, 'איך להפיק רעיונות מעולים לסטארט-אפ'  (עליו נפרט בהמשך), המפרט מתודולוגיה ברורה המעוגנת בניסיון המצטבר הרב שלו עם חברות הזנק.

בנוסף למאמר חובה זה, אני ממליץ לסטארטאפיסטים בתחילת דרכם להכיר מתודולוגיות נוספות לזיהוי יוזמות משתלמות. מדוע? קודם כל, כי חשיפה לנקודות מבט שונות ולשיטות מגוונות היא חומר דשן מעולה לתהליך היצירתי. בנוסף, השיטות השונות אינן בהכרח מתנגשות זו עם זו. ולסיום, תהליכי העלאת הרעיונות – בדומה לרעיונות עצמם – הינם במידה רבה עניין של טעם והעדפה אישית.

בואו נבחן ארבע שיטות שונות להעלאת רעיונות מוצלחים למיזם:

מתודולוגיה מספר 1: איתור פיתרון לבעיה שלי

"איך למצוא רעיון לסטארט אפ" – פול גרהאם

גרהאם הוא ממקימי Y Combinator, חממת הסטארט-אפים הידועה שהשקיעה במיזמים כגון Dropbox, Airbnb, Stripe, Reddit ורבים אחרים

 תובנות עיקריות:

  • רעיונות מעולים עבור מיזמים מאופיינים ב- 3 דברים: היזמים סובלים מהבעיה שאותה הרעיון פותר; היזמים יכולים לבנות זאת בעצמם; ואין רבים אחרים המאמינים ברעיונות אלה.
  • הבעיה שיש לפתור הינה מהותית ודחופה, לפחות עבור קבוצה אנשים כלשהי, וזאת בשונה מבעיה שמעסיקה רק במידה קלה משתמשים פוטנציאליים רבים.

 הצעותיו של גרהאם ליזמים:

  • שימו לב לבעיה קיימת אמיתית (בשונה מ- 'חישבו על בעיה'). תשומת לב לבעיה קיימת תתרחש כשמחפשים דברים חסרים, וקל לעשות זאת כשהיזם שולט היטב באותו תחום. גרהאם מצטט את רוברט פירסיג בספרו זן אמנות אחזקת האופנוע:

"רוצה לדעת לצייר תמונה מושלמת? זה קל. הפוך את עצמך למושלם ואז תצייר בטבעיות"

  • היפכו למומחים בענף מסוים (אפילו מומחיות בתור משתמשים יכולה להספיק). יתרה מכך, שליטה בשני תחומים שונים (למשל, תיכנות בנוסף למדעי החיים) תקנה לכם יתרון משמעותי.
  • כבו פילטרים מיותרים, כגון: "האם הרעיון הזה יכול להפוך יום אחד לחברה גדולה?". אלה צריכים להיכנס לתמונה רק בשלב מאוחר יותר, מאחר ולוקח זמן לקלוט את מלוא הפוטנציאל של רעיונות טובים.
  • הקדישו תשומת לב לרעיונות שיש הרואים בהם "צעצועים".  לעתים קרובות אלה מובילים למוצרים מעולים.  
  • התעלמו ממתחרים.  לדברי גרהאם, "זה נדיר מאוד שסטארט-אפים יחוסלו בגלל מתחרים – כל כך נדיר שניתן כמעט לבטל את אפשרות זו".

 העצות שלי:

  • דרך טובה להתחיל למצוא בעיות ופתרונות הינה לחשוב על 'משימה שצריך לבצע'. לפני שנים רבות, פרופ' טד לויט מהרווארד אמר "אנשים אינם רוצים מקדח בקוטר חצי סנטימטר, הם רוצים חור בקיר בקוטר חצי סנטימטר!". הבנת המשימה האמיתית הדורשת ביצוע – ופלחי לקוחות שונים עשויים להזדקק למשימות אחרות– תשפר משמעותית את העלאת הרעיונות. [עוד על כך ניתן לקרוא במאמרו המצוין של פרופ' כריסטנסן Marketing Malpractice ב- Harvard Business Review].
  • כדי ללמוד עוד על רעיונות ל"צעצועים" שהופכים למוצרים רציניים מצליחים, מומלץ לקרוא את הפוסט של כריס דיקסון The next big thing will start out looking like a toy.
  • לסיום, ליזמית שאפתנית הרואה את עצמה כמארק צוקרברג, סרגיי ברין או לארי פייג' הבאה, מומלץ לקרוא את הפוסט של גרהאם Frighteningly Ambitious Startup Ideas.

מתודולוגיה מספר 2: זיהוי מקומות מועדים לחדשנות

"איך למצוא רעיונות לסטארט-אפ" – מאט קץ

קץ הוא ראש צוות ה- Webspam בגוגל. הבלוג הפופולרי שלו עוסק בעיקר ב- SEO

 תובנות עיקריות:

  • קץ מציג גישה מובנית לחיפוש בעיות שצריכות פיתרון: "חפשו 'נקודות חמות' (hot spots). למשל, מקומות עם מידע רב ודחוס , ערבוביה, עומס, בלגן או כל מקום אחר שיש בו פיתרון לא אופטימלי".
  • אחרי שמוצאים נקודה חמה, יש לחשוב על פיתרון לה בעזרת האינטרנט / ענן.
  • הוא מביא דוגמאות לנקודות חמות, החל מערימות של כרטיסי ביקור ועד עטים, ואת הפתרונות שלהם (CloudContacts ו- Livescribe, בהתאמה).

 העצות שלי:

  • אנשים מסוימים חדי אבחנה יותר אחרים, וכפי שקץ מציין, יש כאלה המוטרדים בקלות רבה יותר מבעיות יומימיות שאחרים לא ישימו אליהן לב. על ידי חיפוש שיטתי אחר נקודות חמות, שאר בני האדם יכולים לפצות על הפער הזה.
  • הפיכה לאדם שמזהה נקודות חמות דורשת תירגול ועשויה לקחת זמן, אך בהחלט יכולה להצדיק את עצמה. התחילו עם המקומות בהם אתם מקדישים זמן ואנרגיה רבה, כגון הבית והעבודה. בהמשך תוכלו לעבור גם למקומות פחות צפויים.

מתודולוגיה מספר 3: בחינה שיטתית של רעיונות למיזמים

"פיתוח רעיונות חדשים לסטארט-אפים" – כריס דיקסון

דיקסון הוא אנג'ל נחשב (בין השקעותיו: FoursquareKickstarter, Pinterest, Dropbox  ו- Skype)

תובנות עיקריות:

דיקסון ממליץ להכין ולעדכן רשימה עם כל הרעיונות למיזמים, ולדבר עליהם עם כמה שיותר אנשים רלווונטיים (בפוסט אחר הוא מסביר מדוע על יזמים להימנע מלשמור את המיזם בסודיות).

כאשר מדברים עם אנשים רבים, האתגר הוא להפריד את התבן מהמוץ. הניסיון של דיקסון מלמד שפידבקים יושפעו לעתים קרובות מהתפקיד והסביבה של הדוברים:

  • עובדים בחברות גדולות יסייעו יותר במתן נתונים, ופחות בבחינת חוזקת רעיון עסקי
  • אנשי הון סיכון טובים בהכרת פעילות של חברות אחרות בשוק, ובבחינת היתכנותו העסקית של המיזם, לאור קריטריונים שונים המקובלים בקרב קרנות VC
  • לקוחות פוטנציאליים: יש הבדל גדול בין B2C ובין B2B (אשר מכירת המוצר אליהם עשויה להתרחש רק עוד 2-3 שנים)
  • יזמים: הקבוצה היחידה אשר לה דיקסון מציע להקשיב ללא פילטרים

העצות שלי:

  • הפוסט נוגע יותר להערכת חוזקתם של רעיונות ופחות לשלב העלאת רעיונות, אליו דיקסון מתייחס בפוסט אחר שלו – המיתוס על רגע ההארה ('Eureka').
  • כאשר משתפים יזמים אחרים ברעיונות שלנו, יש לזכור כי לא כולם עשויים ממיקשה אחת ויש לקחת בחשבון הבדלים מהותיים ביניהם. למשל, יש משמעות לנושאים הבאים:
    • סוגי הלקוחות של נותנת הפידבק (חברות גדולות / עסקים קטנים / לקוחות פרטיים)
    • סקטור התעשייה (למשל, אנרגיה חלופית / ביוטק / מיכשור רפואי,  אשר שונות מאוד מתעשיות כגון אינטרנט / סלולרי / אפליקציות)
    • הניסיון האישי של נותן הפידבק בכל הנוגע להשקעות של אנג'לים / קרנות הון סיכון

 מתודולוגיה מספר 4: ביצוע שינוי במוצר קיים

"מציאת נקודת הקסם של החדשנות שלך" – גולדנברג ואח'

כותבי המאמר הינם ממשיכי דרכה של אסכולת TRIZ (המסמלת 'Theory of Inventive Problem Solving') שפותחה על ידי גנריץ' אלטשולר

תובנות עיקריות:

בעוד 3 המתודולוגיות לעיל התמקדו בזיהוי בעיות או צרכי לקוחות, נציג עכשיו שיטה המתמקדת במוצרים שכבר קיימים. את אלה ניתן לשנות לפי אחד מחמישה דפוסים, והתוצר החדש שיתקבל ייבחן מבחינת שימושיותו, כדאיותו והפוטנציאל שבו.

 חמישה דפוסי החדשנות הם:

  • חיסור. למשל, אופניים. כאשר מורידים מהם את הגלגלים, נוצרים אופני כושר; כאשר מעלימים מהם את הדוושות, מתקבלים אופני-שיווי-משקל לפעוטות.
  • הכפלה. האסטרטגיה של Gillette – הוספת להבים לסכיני הגילוח – היא דוגמה מצוינת. זה החל בלהב הכפול, והגיע היום עד 5 להבים בסכיני Fusion.
  • חלוקה. לפני שנים רבות, מערכות סטריאו הגיעו ביחידות אינטגרטיביות. עם הזמן, אלה פוצלו ליחידות עצמאיות (מגברים, נגני CD ו- DVD, רמקולים, ועוד).
  • איחוד תפקידים. הוספת פונקציונליות חדשה למוצר קיים, מובילה לכך שיבצע שתי משימות שונות. לדוגמה, הוספת גלגלים למזוודות, המייתרת צורך בעגלות משא.
  • שינוי המותנה בנסיבות. יצירת תלויות חדשות בין מוצר לבין הסביבה שלו. למשל, משקפי שמש שעדשותיהן משנות את צבען בהתאם לאור השמש.

 העצות שלי:

הדוגמאות לעיל נראות מיושנות. עם זאת, גם בעידן הדיגיטלי ישנן דוגמאות רלוונטיות רבות. כדאי להכירן כדי לקבל השראה. למשל:

  • חיסור. iPhone שהוציאה Apple ב- 2008 הציג שני כפתורים ראשיים בלבד, והעביר את מרבית הפונקציות מכפתורים פיזיים אל מסך המגע.
  • חלוקה. בעוד במשך השנים לא קם אף מתחרה ראוי לאתר המודעות Craigslist, הרי מיזמים רבים התמקדו – ובהצלחה – בתחומים סצפיפיים, ורטיקליים,  מתוך אלה המכוסים על ידו. כך, למשל, ELance (עובדים פרילאנסרים); Airbnb (השכרת דירות / סאבלט); Etsy (אמנות); okcupid ו- JDate (היכרויות); ועוד. לסקירה מלאה יותר, מומלץ לקרוא את הפוסט ואינפוגרפיקה של אנדרו פארקר-  The spawn of Craigslist
  • איחוד תפקידים. הסמארטפונים של ימינו, הן מכשירי אייפון מבוססי iOS והן מכשירים מבוססי אנדרואיד, כוללים פונקציונאליות שבעבר הציעו מוצרים נפרדים רבים – שעונים מעוררים, מצלמות, GPS, ועוד.

 השורה התחתונה

יש דרכים מגוונות למציאת רעיונות מוצלחים לסטארט אפ, לפחות אחת מהן צריכה להתאים לך. אז קדימה לדרך!

אהבתם את הפוסט? אתם מוזמנים לשתף אותו!

אם יש לך תובנות ורעיונות נוספים בעניין זה, נא להשאיר תגובה

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, ניתן להירשם לניוזלטר שלנו, וכן לעקוב אחר ערן בטוויטר EranLan@

 

4 תגובות “זן ואמנות הרעיון לסטארט-אפ

  1. חן בן סעדון

    מאמר מענין מאוד, עושה חשק לשבת ולחשוב כל היום על רעיונות\ פתרונות חדשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>